הפעל עצור
  • 1
  • 2
  • 3

ניוזלטר מס' 31, שבט, תשע"ט

  זה מה שקרה ביד לאחים בשבועיים האחרונים   

 
 

 יד לאחים מתריע: סממנים נוצריים מובהקים זלגו

 למוסדות חינוך וציבור בישראל בחסות "חגיגות השנה האזרחית החדשה"


 

בעוד יהודי חו"ל יודעים להתנזר ולהתרחק כמטחווי קשת מסממנים המקובלים בעולם הנוצרי בתקופה הזו, דווקא בארץ, עוד ועוד מוסדות חינוך, ארגונים עסקיים ואף עיריות מציגים בצורה כזו או אחרת עצי אשוח ומוטבים נוצריים אחרים בראש כל חוצות.


פניות רבות שעסקו בנושא הגיעו ליד לאחים בתקופה האחרונה מיהודים כאובים, אשר ביקשו להתערב ולנסות לעצור פעולות אלו. חלק מהפונים הדגישו כי הם עצמם עלו לארץ ישראל מצרפת, ארה"ב בריטניה או מדינות חבר העמים, בהיותם בטוחים כי דווקא כאן יתרחקו מהסביבה הגויית, אולם תקוותם נגוזה גם בנושא הזה.


בחטיבת הביניים זלמן ארן בראשון לציון, למשל, הוצב עץ אשוח במקום מרכזי והורים רבים זעמו על כך שבכיתות ז' במקום לא מלמדים תנ"ך אבל את הסממן הנוצרי דואגים להבליט.


גם אוניברסיטת תל אביב לא טמנה את ידה בצלחת וטרחה להציב עץ אשוח במקום מרכזי בלב הספריה של האוניברסיטה – צעד שגרר תרעומת גם מצד תלמידים לא דתיים, נוכח "האווירה הנוצרית" שאינה תואמת את הצביון במוסד ציבורי בישראל.


על כל אלו עלתה עיריית חיפה שהזמינה את הציבור הרחב להגיע ל"סיורי כריסמס" במהלכם יבקרו בכנסיות מקומיות, ישמעו על "מנהגי החג" ואף יגיעו למפגש קצבי עם "הצופים הקאתולים" שהמתכוננים לצאת בתהלוכות לקראת החגא הנוצרית. העירייה אף מתגאה כי היא פועלת "לקירוב בין הדתות", כשלמרבה הצער כוונתה ב"קירוב" זה היא גם לסיורים כאלו שמכניסים יהודים לתוככי מרכזי העבודה זרה.


ביד לאחים אומרים כי הם הזדעזעו לקבל את הפניות בנושא. "בשנים האחרונות התופעה מחריפה ונראה כי האיזון במרחב הציבורי התערער ושיש דחף בלתי מוסבר לדחוק את היהדות ובמקומה להציג סממנים של דתות אחרות". בארגון מדגישים גם כי "הנפנוף בסממנים אלו צורם שבעתיים נוכח העובדה שבחלק מהמקרים אותם גופים לא טורחים לציין חגים יהודים, כמו למשל חג החנוכה שנחוג רק זה עתה, אך לעומת זאת יודעים גם יודעים לעשות זאת עם מוטיבים הקשורים בעבודה זרה".

 

 

 

 

 
 יד לאחים מציג: ג'יפ הפעילות של שנות החמישים


 

בתמונה הזו שנמצאה בארכיון רב התוכן והעשיר של יד לאחים, הפועל כבר למעלה מ-70 שנה (!) להצלת נשמות יהודיות, נראים חברי 'מחנה הפעילים התורני יד לאחים' כשהם ישובים על ג'יפ שנתרם בשנות החמישים לארגון. פעילות הארגון התמקדה אז בהפצת יהדות בקרב העולים ממדינות צפון אפריקה, והג'יפ נועד לעזור לפעילים את ההגעה למעברות שחלקן שוכנו במקומות רחוקים שההגעה אליהן נעשתה בדרכים משובשות. הג'יפ הזה נתרם על ידי תלמידי ישיבה בבולטימור שבארה"ב שרצו לעזור לארגון לפעול בקרב העולים.

 

 
 

 יין, הבדלה ומה שביניהם; שו"ת יהודי


 

שאלה
מה המקור למנהג לטבול את האצבעות בשאריות היין של ההבדלה, ולמה בכלל שופכים יין מהגביע על נר ההבדלה?


יין ונר של מצווה
בטקס ההבדלה אנו מברכים על נר דולק "בורא מאורי האש". זו ברכה מיוחדת שמברכים על כך שבמוצאי השבת הראשונה לקיומו של העולם נעשה שימוש באש על ידי אדם הראשון. האש שמשמשת לנו מקור של אור וחום.


כיוון שאת הברכה הזו מברכים רק בהבדלה במוצאי שבת, על נר שהודלק במיוחד לשם המצווה,  נוהגים לכבות את הנר מיד בסיום ההבדלה. לכן שופכים על האש משאריות היין שנותרו בכוס, כדי לכבות את הנר מיד. היות וגם היין הוא חלק מהמצווה של ההבדלה, לכן מכבים את האש על ידי שפיכת יין מההבדלה. זה מדגיש עוד יותר את החיבור של הנר והיין למצווה.


עכשיו נבין גם למה טובלים את האצבעות בשאריות היין.


כדי להביע את החיבה שאנחנו רוחשים למצווה, נוהגים לטבול את האצבעות בשאריות היין שנשפך על נר ההבדלה ולרחוץ בו קלות את העיניים ותוך כדי עיסוי העיניים ביין נוהגים לומר את הפסוק": מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם". כלומר: המצוות של הקדוש ברוך הוא הן טהורות ונקיות, ומאירות את העיניים. גם הפסוק הזה מביע את אותו מסר: אנחנו אוהבים ומייקרים את המצוות!


יש כאן גם מסר נוסף: המצווה היא באמת "מאירת עיניים", כלומר: טובה לבריאות העיניים. ובספרים אכן נאמר שמריחת היין של ההבדלה על העיניים היא סגולה לראייה טובה ועיניים בריאות.
יש נוהגים למרוח משאריות היין של ההבדלה במקומות נוספים כמו: המצח4, קצות העורף, או בתוך כיסי הבגדים – כסימן טוב להצלחה כלכלית במשך ימי השבוע.

 

 

התוכן נלקח מאתר he.chabad.org  ותודתנו נתונה להם על כך

 

הדפסשלח לחבר

עוד חדשות בקצרה...

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100